הרדיו הפיראטי

מהי תחנה פיראטית?

המונח "פיראטי", הרווח באמצעי התקשורת ובציבור בהקשר לתחנות הרדיו, מחייב הגדרה
ברורה יותר. לפיכך, נאמץ את ההגדרה של מילון פינגווין )1991(, הקובעת כי "פיראט"
בתחום שידור הרדיו משמעותו: "משדר רדיו, הנמצא בבעלות פרטית, והמופעל ללא רישיון".

מכאן, שכל תחנות הרדיו הפועלות בתוך שטחה של מדינת ישראל או בתחום המים
הטריטוריאליים שלה, ואשר בידי בעליהן אין רישיון חוקי להפעלתן, נכללות בקטגוריה של
תחנות פיראטיות. בקטגוריה זו ייכללו גם תחנות רדיו הפועלות מעל גבי ספינות,
המשייטות מחוץ למים הטריטוריאליים, והמכוונות את שידוריהן לאוכלוסייה בישראל.

למעשה, פועלות כל התחנות הפיראטיות תוך הפרה ברורה של שלושה חוקים:

* פקודת הטלגרף האלחוטי התשל"ב-2791, הקובעת )סעיף 5א'( כי "לא יקים אדם ולא יקיים
תחנת טלגרף אלחוטי, ולא יתקין ולא יפעיל ולא יקיים מכשיר לטלגרף אלחוטי בכל מקום
בישראל או בכלי שיט או בכלי טיס הרשומים בישראל, אלא לפי רישיון מאת הממשלה".
הפקודה גם קובעת כי "טלגרף אלחוטי" פירושו "שיטה של תקשורת באמצעות מכשירים לשידור
או לקליטה של ידיעות או תקשורות אחרות על ידי אותות חשמל, שלא בעזרת תיל המחבר את
נקודות השידור והקליטה". העונש המרבי למי "שמקים או מקיים תחנת טלגרף אלחוטי בלי
רישיון, או מתקין, מפעיל או מקיים מכשיר לטלגרף אלחוטי בלי רישיון" הוא מאסר של שנה
או קנס של 76 אלף שקלים חדשים.

* חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו התש"ן )0991(, הקובע )סעיף 32א'( כי "לא יקים
אדם, לא
יפעיל תחנת שידור, ולא יקיים שידורים אלא אם כן קיבל לכך זכיון מאת המועצה ". סעיף
72)ב( לחוק קובע כי המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות רדיו אזוריות. חוק הרשות
השנייה לטלוויזיה ורדיו גם קובע את העונש המרבי למי שמקים או מפעיל תחנת שידור ללא
זכיון: מאסר שלוש שנים או קנס כספי של שני מיליון ו-082 אלף שקלים חדשים.

* חוק הבזק התשמ"ב-2891, הקובע )סעיף 2א'( כי "לא יבצע אדם פעולות בזק ולא יתן
שירותי בזק אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לכך לפי חוק זה". משמעות המונח "שירותי
בזק" היא, לפי החוק )סעיף 1(: "שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות
חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות
אחרות". העונש המרבי למי שעובר על החוק הוא מאסר שלוש שנים או קנס של 005,36
שקלים.

אחד הביטויים הבולטים ביותר לכך שתחנות הרדיו הפיראטיות לא נתפסו כמאיימות על
מונופול השידור הממלכתי, וממילא גם על שליטת הממסד הפוליטי במונופול הזה, הוא
בהיעדר חקיקה מפורשת נגד שידורים פיראטיים מן הים. אף שעוד בשנת 2791 הניח שר
התקשורת דאז, שמעון פרס, על שולחנה של הכנסת הצעת חוק נגד שידורים פיראטיים,
שמקורם בספינות המשייטות מחוץ למים הטריטוריאליים )gnitsacdaorB aeS hgiH(, הרי
הממשלה הקפיאה את ההצעה והיא אף לא הובאה לקריאה ראשונה. הרקע להצעת החוק, בדומה
לזו שאומצה על ידי מדינות מערב-אירופה, היה החשש מפני הנהגת שידורי טלוויזיה
פיראטיים על ידי אייבי נתן, המפעיל והבעלים של קול השלום. אולם "מסיבות פוליטיות
ומתוך הנחה שקול השלום של אייבי נתן יגווע מעצמו לא ראתה הממשלה דחיפות בנושא
ולכן הקפיאה את ההצעה" )הארץ, 67.01.31(. הממסד הפוליטי אף דחה המלצות מאוחרות
יותר של ראשי ברית השידור האירופי, שהציעו לשרי המשפטים והחינוך לחוקק חוק מפורש,
שיאסור שידורים פיראטיים, בכללם שידורים מחוץ למים הטריטוריאליים )מעריב,
67.9.42(.

ראוי לציין, בהקשר זה, כי באי חקיקת החוק נגד שידורים מהים )הן שידורי רדיו הן
שידורי טלוויזיה( הפרה ישראל את האמנה של הארגון הבינלאומי לטלקומוניקציה )
noinU noitacinummoceleT lanoitanretnI(, שעליה היא חתומה, והמחייבת את כל חברות
הארגון לחוקק חוקים נגד שידורים פיראטיים כאלה.

אף שאין בישראל חוק נפרד נגד שידורים פיראטיים מן הים, הרי בשנת 2891 הוכנס תיקון
לפקודת הטלגרף האלחוטי )נוסח חדש תשל"ב-2791( האוסר "שידורים מן הים". עם זאת,
התיקון מתייחס אך ורק לשידורי טלוויזיה. סעיף 5)א'( בפקודה הזו קובע: "לא יקים אדם
ולא יקיים תחנת טלגרף אלחוטי, ולא יתקין ולא יפעיל ולא יקיים מכשיר לטלגרף אלחוטי,
בכל מקום בישראל או בכלי שיט או בכלי טיס הרשומים בישראל, אלא לפי רישיון מאת
הממשלה". סעיף 5)ב'( קובע כי "לא יעזור אדם למי שהוא יודע עליו שהוא מתקין, מפעיל
או מקיים בכלי שיט תחנה לשידורי טלוויזיה המיועדים בעיקר לציבור בישראל. בין שכלי
השיט נמצא במימי החופין של ישראל ובין שנמצא מחוץ להם". סעיפי המשנה מגדירים מה
היא "עזרה": השתתפות בשידור על כלי השיט, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה
ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידור כאמור; הספקת שידורי טלוויזיה שהוקלטו או
צולמו מראש שלא על כלי השיט, ל רבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע, סרטי הקלטה
מגנטיים קוליים ואורקוליים; כתיבת יצירה על פי הזמנת התחנה או מטעמה; הפקת חדשות,
ידיעות או תשדירי פרסומת לתחנה, או תשלום בעדם; ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים
מהתחנה או לעזור לה; הספקת מצרכים לשם שימוש בכלי השיט; הסעת בני-אדם אל כלי השיט
והובלת טובין אליו או ממנו; מימון פעולות המתייחסות לתחנה או לצוותה; עזרה טכנית
לתחנה או לכלי השיט או הפעלתם המכנית או תיקונם; תיווך בין התחנה, מפעילה או בעליה,
לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעוניינים בפרסומת; העסקת
אדם בצוות התחנה או בצוות כלי השיט; ייצוג של מפעיל התחנה או בעליה או מחזיקה או
תיווך בשמו לביצוע הפעולות שהוגדרו כעזרה.

העובדה כי התיקון בפקודת הטלגרף האלחוטי מתייחס אך ורק לשידורי טלוויזיה פיראטיים
מן הים, ומתעלם משידורי רדיו שמקורם בספינות המשייטות במים בין-לאומיים, מלמדת על
היחס הדיפרנציאלי של הממסד הפוליטי כלפי שני אמצעי השידור. בעוד שהפעלת תחנת רדיו
פיראטית לא נתפסה כאיום, הרי הפעלת טלוויזיה פיראטית נתפסה כאיום ישיר ורב עוצמה
על הערוץ היחיד של הטלוויזיה הממלכתית, שהיתה בשליטה ישירה של הממסד הפוליטי.
ואמנם, הממסד הפוליטי נחרד כאשר קבוצה של אנשי עסקים, מישראל ומחו"ל, רכשה את
הספינה אודליה, שהפליגה תחת דגל זר, כדי לשדר באמצעותה שידורי טלוויזיה פיראטיים
לציבור הרחב. שר התקשורת דאז, יורם ארידור, אף הורה לראשי משרדו "לפעול בכל דרך
אפשרית למניעת השידורים הפיראטיים" )מעריב, 18.4.6(. בהתייעצויות בנושא זה שותפו גם
נציגי מערכת הביטחון ומשרד החוץ. באפריל 1891 החלה התחנה בשידורים ניסיוניים,
ובתוך פחות מחודש ימים אישרה הממשלה תיקון לפקודת הטלגרף האלחוטי, שנועד לאסור
שידורי טלוויזיה פיראטיים מן הים, והתיקון אושר על ידי הכנסת )בנובמבר 1891(. בתוך
זמן קצר הודיע מפעילה של התחנה הפיראטית – ששידוריה נקלטו רק באזור שבין נתניה
לאשדוד – כי "החלטתי לצאת מהתמונה, הגעתי למסקנה שיותר טוב לשבת בבית, במקום
להיות בבית הסוהר" )מעריב, 28.1.11(. ואכן, התחנה הפיראטית הפסיקה את פעילותה.

בהיעדר חקיקה מפורשת נגד שידורי רדיו פיראטיים מן הים, וכאשר המשדרים מותקנים על
סיפונה של ספינה שאיננה רשומה בישראל, אין השידור מהווה עבירה פלילית. ממילא, הרי
מי שמעניק "עזרה" לספינה כזו איננו בחזקת עבריין. וכמוהו גם מי שמספק לה שירותים, מי
שמשלם בעבור תשדירי פרסומות, ואף מי שמתקן את הציוד הטכני שנתקלקל ואף מי שמסיע
ציוד או מרואיינים לספינה המשייטת מחוץ למים הטריטוריאליים. ואמנם, קול השלום של
אייבי נתן לא נתפס, לפיכך, כתחנה פיראטית, זאת משום שספינת השידור שייטה, לפחות
באופן רשמי, מחוץ למים הטריטוריאליים.)4( בכך נפרצה הדרך, למעשה, גם בפני התחנות
הפיראטיות האחרות.

יש לפחות שלושה נימוקים להפעלת פיקוח, מצד השלטונות, נגד תחנות פיראטיות, ובמיוחד
בעידן החדש, שבו הותרה, לפי חוק, פעילותן של תחנות רדיו אזוריות:

א. בגלל המספר המוגבל של תדרי שידור, יש צורך ביד מכוונת שתנתב את השימוש בהם.
שימוש לא מורשה בתדרי שידור, המוגדרים כמשאב לאומי, הוא לפיכך בבחינת גניבה.

ב. תחנות הרדיו האזוריות, הפועלות מכוח זכיון שניתן על פי חוק, משלמות לאוצר המדינה
תמלוגים על הכנסותיהן. התחנות הפיראטיות אינן עושות זאת ולפיכך נגרם הפסד כספי
למדינה.

ג. התחנות הפיראטיות המסחריות מתבססות אך ורק על הכנסות שמקורן במכירת זמן שידור
למפרסמים. התחרות המסחרית עם התחנות האזוריות פוגעת באחרונות, הפועלות מכוח זכיון
ומחוייבות בתשלומי תמלוגים)5(, ועלולה לערער את יציבותן הכלכלית.

תחנות רדיו פיראטיות

להלן רשימה של חלק מתחנות רדיו פיראטיות ששידרו החל משנות ה-90

רדיו גל – 101.8FM – אזור חולון
רדיו אין – 98.1FM / 88.0FM – אזור ת"א בת ים
רדיו סטאר – 92.7FM – אזור בת ים
רדיו לייט – 97.1FM – אזור ת"א
גלי השלום – תדר מתחלף – אזור ת"א
רדיו מיקס – 89.1FM – אזור חולון
קול הנשמה – 88.8FM – אזור ת"א
רדיו אפולו – 98.9FM – אזור ת"א
רדיו קלאס – 99.5FM – אזור חולון
גלי מורשת – 107.1FM – אזור ת"א
רדיו חוף – 93.6FM / 102.6FM – אזור בת ים
רדיו אקטיבי – 96.1FM – אזור ת"א
רדיו דן – 107.0FM – אזור גוש דן
רדיו קול המזרח – 106FM / 92.5FM – אזור ירושלים
רדיו סטאר – 107.0FM – אזור קרית מלאכי
רדיו 10 – 104.8FM – אזור ירושלים
רדיו חופית – 99.5FM – אזור אשקלון
רדיו סנטר – 104.9FM – אזור רמלה
רדיו הד – 106.9FM / 101.4FM – אזור רחובות
רדיו סטייל – 100.5FM – אזור רחובות
קול הצפון – 105.4FM / 93.8FM – אזור צפון
רדיו לייט – 98.2FM – אזור נתניה והשרון
רדיו קול המזרח – 92.8FM / 94.0FM – אזור חיפה והצפון
רדיו גל הצפון – 94.1FM / 99.5FM – אזור הצפון וכרמיאל
רדיו סטייל – 92.1FM – אזור צפון
רדיו עדן – 97.8FM – אזור הצפון
רדיו בריזה – 95.2FM / 105.0FM / 94.0FM – אזור צפון
רדיו סנטר – 91.1FM / 107.9FM – אזור הצפון
רדיו 5 – 94.9FM – אזור הצפון